רשות מקרקעי ישראל

רשות מקרקעי ישראל  הגוף על הרישום בטאבו  זאת אומרת רישום זכויות בנכס במגזר העירוני

 רשות מקרקעי ישראל  אחראית על חכירה ( חוזה חכירה ( לרוב 49 שנים בדרך זאת הקרקע נשארת בידי המדינה, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח בעל הנייר אך שייכת לחוכר חוק שנחקק ב1960 התש"ך היום אנחנו בתאריך עיברי (תשא"פ)

רשות מקרקעי ישראל אחראית על רישום משכנתא חדשה או נוספת וביטולה.

מנפיקה רמ"י "כתב התחייבות לרישום משכנתא", שמשמעותו התחייבות שלא לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הזכויות בנכס, אלא אם כן במעמד הרישום תירשם גם המשכנתא לטובת הגורם המלווה וכן התחייבות שלא לאשר העברת זכויות בנכס ללא הסכמת הגורם המלווה..צריך להביא תעודת מזהה והבקשה תהיה על שם בעל הנכס.

מתן כתב ההתחייבות תלוי במספר תנאים, ביניהם: הנכס אינו רשום בטאבו או ניתן להיות רשום שם, בוצעה פרצלציה\צו בית משותף, חוזה בתוקף (למעט נחלות ללא חוזה מכירה), אי קיום עיקולים, משכון, פסק משקם או מניעה משפטית, אי קיום משכנתאות נוספות, אין חובות לרמ"י, ולא קיימים שימושים חורגים בבנייה.

חשוב להבין כי רשות מקרקעי ישראל אינה הבעלים של הקרקע אותה היא מנהלת, אלא רשות המנהלת את הבעלות עבור הבעלים, שהם קק"ל, רשות הפיתוח והמדינה. לכן, כל הליך משפטי במקרקעין צריך להיות מנוהל על ידי הרשות אך בשמה של אחת מהרשויות הנ"ל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960. ב-1 במרץ 2013 הפך המינהל לרשות מקרקעי ישראל.

נוכח המצב במשק, רשות מקרקע ישראל מגלה התחשבות בצרכי השוק והיזמים ועל כן החליטה לדחות מועדי סגירת מכרזים שהיו אמורים להסגר ב-27.4.2020. מדובר ב-48 מכרזים לדיור, מסחר, תעסוקה ומלונות, שיסגרו במספר פעימות במועדים שונים עד ל-1.6.2020. זאת במטרה לשווק באופן מבוקר כ-2,600 יח"ד הכלולים במכרזים אלו.

מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, אומר כי מדובר בדחייה שנייה של המועדים. הדחייה מתבקשת לאור מצב המשק. אנו בוחנים את ההתפתחויות על בסיס יומי ומווסתים את הפעילות כך ששיווקי הקרקע לדיור, מסחר ותעסוקה ימשכו ובמידת הצורך נוכל להאיץ את הקצב עם התרחבות העבודה במשק.

יש לעקוב באתר על מנת להתעדכן בהודעות חדשות.

מטרת החוק היא ליצור אחידות וסדר בתחום ארגון קבוצות הרכישה באמצעות גורם מארגן.

תחום קבוצות הרכישה צבר תאוצה רבה במשך השנים, וניתן לראות כיום יותר ויותר יחידות דיור הנבנות במסגרת קבוצות רכישה. לפי הערכה, כיום נבנות אלפי יחידות דיור במסגרת התארגנות של קבוצות רכישה.

קבוצות הרכישה התחילו בקול תרועה רמה מתוך מטרה להוזיל את מחירי הדיור המאמירים בדרך של ניצול כוחה הצרכני של קבוצה וצמצום עלויות של יזם הנוטל את האחריות לביצוע הפרויקט.

תחילת הרגולציה בתחום הקבוצות החלה עם תיקון 40 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 ותיקון 69 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)), בכל הנוגע להיבטי המס, לאור לחץ מצד קבלנים שהתלוננו על תחרות בלתי הוגנת עם מארגני קבוצות. הצעת חוק זו אינה מתייחסת לתיקונים אלו, אם כי ראוי לקיים דיון מעמיק בנוגע לתיקונים אלו ונחיצותם.

החוק המוצע נועד לקבוע תנאים בפרויקטים נדל"ניים המתבצעים בדרך של קבוצות רכישה שבמסגרתם ייוחד לכל חבר בקבוצה נכס, ומתבצעים באמצעות מארגני הקבוצות, אשר מארגנים קבוצה של מתעניינים ברכישת מגרש לצורך מימוש זכויות במשותף. לרוב, הגורם המארגן פונה בפרסום, מעין קול קורא, להתאגדות לצורך מימוש זכויות בקרקע, מתוך כוונה להוזיל עלויות.

ליווי של קבוצות רכישה על ידי גורם מארגן מחייב הבטחת ביצוע הפרויקט באופן בטוח, עקב הקושי הטמון מתופעת "הסיכון המוסרי"  – המארגן שהוא יוזם הקבוצה, בדרך כלל מתחייב עבור חברי הקבוצה, בלי שהוא נושא בסיכונים שנושאת הקבוצה. כיום, אין שום תנאי סף מהותי לארגון קבוצה, ואף לא חובה להעמיד מסגרת אשראי עקרונית לכלל העלויות.

הצעת החוק, אם כן, מבקשת ליצור ודאות לחברי קבוצות הרכישה בדרך של הגדרת תחומי אחריות למארגני הקבוצות והבטחת כספי הרוכשים. כמו כן, במסגרת ההצעה מוצע להסדיר מענה אפשרי לחוסר הוודאות האופף את קבוצות הרכישה בשני היבטים עיקריים, שהם: משך הפרויקט ועלותו.

בהתאם להצעת החוק, בהסכם עם המארגן יכללו פרטים מהותיים, כמפורט בהצעה, לרבות לגבי הבטחת כספי החברים ללא ערבות הדדית, שלבים לביצוע התשלום למארגן התואמים גם את קצב התקדמות הבנייה ואחריותו בפרויקט, מועד מסירת הנכס, עלותו הסופית ועוד.

יובהר שאין מטרתה של הצעה זו לייתר את קבוצת הרכישה, להכחידה או להפוך אותה לפרויקט יזמי, כי אם אך להסדיר את הכשלים והחסרונות הגלומים בה כיום, במקרים שהמארגן פועל שלא בהתאם לכללים הנהוגים אצל חלק גדול ממארגני הקבוצות. לשון אחרת, בקבוצות רכישה חלק מרכיב החיסכון של החברים לקבוצה נובע מקשר ישיר עם רכיב הסיכון. אין עניינה של הצעת חוק זו לקעקע את כלל הסיכונים, כי אם את המהותיים שבהם, מתוך הבנה שגם חברי קבוצה זקוקים להגנה, ובדומה לרוכשי דירות, אינם בהכרח משקיעים מתוחכמים אשר יודעים להשקיע את כספם בחכמה תוך ביצוע כל הבדיקות הדרושות לעסקה. לעניין זה, יש לעשות הבחנה בין משקיעים שרוכשים במשותף נכס מסחרי, לבין התאגדות פרטית לבנייה משותפת כחלק מקבוצת רכישה.

עיקרי החוק המוצע הם:

קביעת דרכי פעילות המארגן כלפי חברי הקבוצה, הכול תוך הבטחת כספי חברי הקבוצה, בין היתר באמצעות הפקדת הכספים שמשלמים המשתתפים בחשבון נאמנות ועידוד ליווי פיננסי של הפרויקט על ידי גורם פיננסי, והבטחת זכויותיהם במקרקעין.

על מנת לייצר הרמוניה חקיקתית, מוצע להגדיר "קבוצת רכישה" "גורם מארגן" ו-"מסגרת חוזית" כפי שהם מוגדרים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), בשינויים ובתוספות הדרושים, בצירוף הגדרות נוספות.

כן מוצע לחייב מארגנים להליך ברור של הבטחת כספי המשתתפים.

בנוסף מכיל החוק המוצע הוראות בנוגע לצורתו של הסכם מארגן, ובין היתר מטיל חובת אימות על-ידי עורך דין, כהגדרתו באותו סעיף, במטרה להבטיח גמירות-דעת מצד המתעניינים או המשתתפים, בטרם חתימה על ההסכמים.

כמו כן, החוק כורך את המארגן לאורך חייו של הפרויקט ותקופת הביצוע עד להשלמתו ומסירת המפתחות לדירה. בין היתר, נקבע כי המארגן יקבל את שכרו בהתאם לשלבי ביצוע תשלום שנקבעו.

עוד מוצע לקבוע הליך ברור להשבת כספים במקרה של ביטול בקשת ההצטרפות או ההשתתפות בקבוצת הרכישה.

כ"א בסיוון התשע"ו – 27.6.16

לאחר קבלת היתר הבנייה, חתימה על הסכם ליווי עם גורם פיננסי, חתימה על הסכם עם החברה המפקחת על הבנייה וחתימה על הסכם עם הקבלן המבצע – סכום בשיעור שאינו עולה על 50 אחוזים נוספים מהתמורה הכוללת